הגשת בקשה לצו הרחקה: איך תרחיק בן משפחה מאיים

אני ממליץ להגיש בקשה למתן צו הרחקה רק כאשר אתה באמת חושש ממצב של אלימות במשפחה וסבור שנשקפת לך סכנה ממשית.

מאחר ולבקשה הזו יש השלכות רבות ומרחיקות לכת, חשוב שעורך דין ינהל את ההליך מתחילתו ועד למתן הצו המבוקש.

אם הגעת למצב בלתי נסבל, שבו אתה נאלץ לערב רשויות כדי להרחיק בן משפחה מאיים, או מטריד, תוכל לעשות זאת על ידי :

א. תלונה במשטרה

עליך לפנות לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריך ולהגיש תלונה רשמית בפני חוקר אלמ”ב (אלימות במשפחה).

אני מבקש להדגיש כי הפנייה למשטרה יוצרת השלכות קשות שאין מהן דרך חזרה. לאחר הגשת התלונה, “הכדור” למעשה עובר לידי המשטרה, וגם אם בשביל “שלום בית” או מכל סיבה אחרת תרצה להתחרט, המשטרה לא מחויבת לקבל זאת, זה נועד מסיבות מובנות כדי למנוע מצב בו הפוגע יאיים עליך לבטל את תלונתך. 

המשטרה תחליט על הסנקציות אם וכאשר יינקטו (הרחקה, הגשת כתב אישום, מעצר וכו’) כנגד המאיים, אתה לא תוכל לבטל בעתיד וגם אם תחליט על שלום בית המשטרה יכולה להגיש כתב אישום מה שבוודאי יעיק ויקשה על ניהול החיים בבית.

לאחר הגשת התלונה במשטרה העו”ד פונה לבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום או בבית הדין הרבני (הכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה) 

בבקשה למתן צו הרחקה (יש לכלול בבקשה את אישור הגשת התלונה במשטרה). בית המשפט הנכבד ישמע את מגיש הבקשה (לרוב באותו היום) וייתן את החלטתו , במידה וייתן צו הרחקה יקבע מועד לדיון, עד 7 ימים ממועד ההחלטה בצו ההרחקה. בית משפט יכול גם להחליט שהוא לא מוציא צו וקובע דיון ואך יכול לדחות את הבקשה ( לרוב לא קורה) מבלי לקבוע דיון נוסף לאור כך שלא יתרשם שיש אכן סכנה.  

סמוך להגשת התלונה (אותו יום או יום אחרי) , יוחלט האם להרחיק את המאיים ואלו סנקציות נוספות יינקטו נגדו. לדוגמה: חיוב בהפקדת הנשק האישי, איסור קרבה למקום מסוים, איסור יצירת קשר בכל צורה שהיא, שחובה עליו לעבור טיפול כלשהו וכו’.

ב. פנייה לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני

על פי החוק למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש את הבקשה לכל בית משפט לענייני משפחה , לבית דין רבני בכל אזור. זאת לעומת החוק הטרדה מאיימת שבו לא ניתן להגיש את הבקשה לבית דין רבני, אלא רק לבית משפט שלום או לבית משפט למשפחה.

במקרה והוגשה כנגדך תלונת שווא בית המשפט יכול לפסוק פיצויים כנגד המתלונן ( לרוב לא קורה) למשרדי יש כמה פסקי דין בהם הוכח כי התלונה הנה תלונת שווא והוגשה בכדי לצבור יתרון בהליך משפטי או לצורך נקמה ולכן נפסקו פיצויים.

לצערי יש גם עורכי דין המציעים ללקוח להגיש תלונה שקרית , המלצתי הנה לברוח כמו מאש מעצות שכאלה!!! .  

 החוקים הרלוונטים

  1. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א 1991 – צו הגנה
  2. חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס”ב – 2001 – צו מניעת הטרדה מאיימת