הגשת בקשה לצו הרחקה: איך מרחיקים בן משפחה מאיים

אני ממליץ להגיש בקשה למתן צו הרחקה רק כאשר המגיש באמת חושש ממצב של אלימות במשפחה וסבור שנשקפת לו סכנה ממשית.

מאחר ולבקשה הזו יש השלכות רבות ומרחיקות לכת, חשוב שעורך דין ינהל את ההליך מתחילתו ועד למתן הצו המבוקש.

אם הגעתם למצב בלתי נסבל, שבו אתם נאלצים לערב רשויות כדי להרחיק בן משפחה מאיים, או מטריד, תוכלו לעשות זאת על ידי :

א. תלונה במשטרה

על המאוים/מוטרד לפנות לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו לצורך הגשת תלונה רשמית.

אני מבקש להדגיש כי הפנייה למשטרה יוצרת השלכות קשות שאין מהן דרך חזרה. לאחר הגשת התלונה, "הכדור" למעשה עובר לידי המשטרה,

שתחליט על הסנקציות אם וכאשר יינקטו (הרחקה, הגשת כתב אישום, מעצר וכו') כנגד המאיים, מגיש התלונה לא יוכל לבטלה בעתיד וגם אם

הצדדים יחליטו על שלום בית המשטרה יכולה להגיש כתב אישום מה שבוודאי יעיק ויקשה על ניהול החיים בבית .

לאחר הגשת התלונה במשטרה נגיש בבית המשפט למשפחה או בבית משפט שלום או בבית הדין הרבני (הכל בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ) 

בקשה למתן צו הרחקה (יש לכלול בבקשה את אישור הגשת התלונה במשטרה). בית המשפט הנכבד יקבע מועד לדיון, בדרך כלל במעמד צד אחד

וסמוך להגשת התלונה (אותו יום או יום אחרי) , ובו יוחלט האם להרחיק את המאיים ואלו סנקציות נוספות יינקטו נגדו. לדוגמה: חיוב בהפקדת הנשק האישי,

איסור קרבה למקום מסוים, איסור יצירת קשר בכל צורה שהיא, חובה לעבור טיפול כלשהו וכו'.

ב. פנייה לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני

על פי החוק למניעת אלימות במשפחה ניתן להגיש את הבקשה לכל בית משפט לענייני משפחה , לבית דין רבני בכל אזור. זאת לעומת החוק הטרדה

מאיימת שבו לא ניתן להגיש את הבקשה לבית דין רבני, אלא רק לבית משפט שלום או לבית משפט למשפחה.

 החוקים הרלוונטים

  1. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 1991 – צו הגנה
  2. חוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב – 2001 – צו מניעת הטרדה מאיימת